פוליטיקה ארגונית ודרכי ההתמודדות איתה

אתם אוהבים לדבר על פוליטיקה עם אנשים שאתם עובדים איתם? אולי רק עם כאלו שאתם מכירים היטב. למה לכם? השונות בדעות יכולה להיות כל כך קיצונית ויכולה להשפיע רבות על הקשר, אז יש דברים שאנחנו מתעלמים מהם. כמו למשל החברים לעבודה שהאחד ימני והשני שמאלני. האחד דתי והשני חד מיני. האחד ערבי והשני מתנחל. מצד אחד זה מוזר, הרי שני הצדדים לא יהססו להשמיע את דעתם ברבים ולהגן עליה בצורה נחרצת, אך בכורח הנסיבות, שמים השניים את הדעות בצד ומסתכלים זה על זה בעיניים ומגלים את הדימיון. הלוא גם ביבי ולפיד משנכבות המצלמות משוחחים בחיבה על הבית והילדים אך משנדלקות המצלמות חוזרים להיות אוייבים. פוליטיקה ארגונית היא אחד התחומים הכי מסקרנים בעיניי בעולם העבודה, מטבעה חלקלקה והיא חסרת פנים וצורה.
מקור השם פוליטיקה מגיע כמובן מיוון העתיקה ומשמעו הוא ״תחום הדעת העוסק בענייני הציבור״ ובמובנה הרחב היא פעילות שנוקטים פרטים בחברה בכדי להתמודד עם מחסור תמידי במשאב רלוונטי. אופי הפעילות מושפע מתכונות הפרט או הפרטים. פוליטיקה בארגונים משתנה בעוצמתה מארגון לארגון והיא מתקיימת בכמה אופנים והיא סובבת בעיקר סביב: השגת עוד כוח, עוד יוקרה ועוד כסף. פוליטיקה ארגונית היא פעולה מאד אנושית אך היא עצמה פוגעת לרוב בחדשנות, שיתוף הפעולה ולבסוף בצמיחה.
באתר מונסטר, נכתבה כתבה מאד מעניינת על פוליטיקה ארגונית ומבין הבודדות שממש מביאות כלים פרקטיים להתמודדות עם הסוגיה- https://www.monster.com/career-advice/article/win-at-office-politics.

אז מה הם כוחות האור שסותרים פוליטיקה ועושים סדר ביצרים:

מוסר- מערך עקרונות, אמונות, מחויבויות ומידות אשר צריכים להנחות ולאפיין את ההתנהגות הראויה והטובה של האדם, ביניהם: הגינות, יושר, צדק, כבוד, דאגה, טוב לב, חמלה, אמפטיה, אמינות, סובלנות, אחריות ומחויבות. מערכות מוסר אלה, המדכאים או מסדירים אנוכיות על ידי הזדהות, אכפתיות וכיבוד זכויות האחרים, מונעים קונפליקטים עם הסביבה, מקלים על התקשורת וההבנה ומאפשרים התנהלות תקינה של חיי חברה וקהילות שיתופיות.

אתיקה- כללי ההתנהגות הראויה, כלומר, היישום ואופן הביטוי הפרקטי של האדם, לאור עקרונות המוסר שהאדם קיבל על עצמו. האתיקה קשורה למסגרת מערכות יחסים ובהקשר מסוים של זמן, חברה או תרבות, כמו גם יחסים בתחום המקצוע. ההתנהגות האתית של האדם היא בחירה אישית הנובעת מנאמנותו למערכות מוסריות פנימיות המשמשות מצפן להתנהגותו

״ואהבת לרעך כמוך״ או ״איזהו המכובד המכבד את הבריות״– עקרון הקיים ביהדות, בנצרות, בבודהיזם ובפילוסופיה- פעל כך שהאדם שמולו נתפס כמטרה ולא כאמצעי. יש נטיה לפרש כבוד כביטוי למעמד, תהילה, כוח, סמכות ושררה, כתוצאה מכך יש אנשים שמקדישים את חייהם להשגת כבוד. אך ככל שהם מנסים הכבוד המיוחל הולך ומתרחק מהם. נראה שהגורם הבסיסי לכישלון בהשגת הכבוד נובע מחוסר הבנה אמיתי של המושג כבוד וכיצד זוכים בו. כבוד הוא הענקת מקום לאחר, ונכונות להכיר בגבולות המציינים את תחום המחיה וההגדרה העצמית של כל פרט וכל קבוצה. אדם זוכה לכבוד ונחשב כמכובד כאשר הוא נותן כבוד לאחרים ולא כאשר הוא מתנשא מעליהם. כלומר, במרכז עומד האחר וכבודו, ומתוך כיבוד האחר בהכרח האדם הופך למכובד.

ענווה- על פי פרופסור שלום רוזנברג הענווה היא היפוכה של הנרקיסיזם, והיא כוללת בתוכה שלושה מרכיבים שונים: א. הערכה עצמית שקולה ונאותה. ב. סובלנות כלפי האחר, ובמיוחד כלפי מי שעומד במדרגה חברתית ושכלית נמוכה יותר. ג. מוכנות לוותר על כבוד והערצה של אחרים ועל גינוני כבוד.

ואילו כלים יש לכם להתמודד עם פוליטיקה ארגונית?

מיצאו מנטור וקחו קיצור דרך– השתמשו במנטור פנימי או חיצוני שיוכל לתת לכם מספר כלים כיצד הוא שרד את הפוליטיקה הארגונית או כיצד נכון להתמודד בסיטואציות שונות.
השתמשו באמצעים טכנולוגיים כדי לשתף בעשייתכם כמו מייל סיכום יום.
חשפו שחיתות- לא כל פוליטיקה היא שחיתות כמובן אך בכל סיטואציה שניראת לכם שהיא גבולית או חוצה את גבולות המוסר שלכם, הכריזו שאינכם מעוניינים לשחק במשחק עוד. זה קשה מאד אך מתגמל.
חשבו האם זה מקום העבודה המתאים עבורכם- בסופו של דבר עיסוק רב בפוליטיקה בא על חשבון תוצרים. אם המשקל על פוליטיקה גדל ואינכם זוכים לתשומת הלב המספקת לתוצרים שלכם, חישבו האם זה מקום העבודה המתאים לכם. מקומות עבודה נבדלים בניהם ברמות הפוליטיקה. ודאי ישנו מקום עבודה אחר בהם יש פחות עיסוק פוליטי. אין שום סיבה שתסבלו או תשקיעו את זמנכם בפעילות שאינה מיטיבה עמכם. ודאו כי אתם מסננים את מקום העבודה שלכם על פי קריטריון זה.
תפסיקו לשחק ותתחילו לעבוד- תהיו בחדוות עשייה. תתעסקו בעבודה ובלהיות הכי טובים שאתם יכולים להיות במה שאתם עושים. כך תהיו עסוקים פחות הפוליטיקה ויותר במה שחשוב באמת.

גלי תמצא לי