המהפכה בדרך.. טכנולוגיית ה 5G והשפעתה על עולם העבודה העתידי

בדצמבר 2017 נחתם מסמך תקינה על ידי ארגון ה-3GPP, האחראי על תקנים סלולריים בכל העולם ובו ההנחיות לאיך רשתות מדור חמישי אמורות להיראות ולפעול. ההערכה היא כי כבר ב 2019 תתחיל פריסה של תשתיות הדור החמישי ואלו יהפכו לסטנדרט בעולם המערבי רק באזור 2023.

אז מה הן רשתות הדור החמישי? הדור הבא של הטכנולוגיה הסלולרית המשודרות מאנטנות ולא דרך סיבים אופטיים אל מכשיר בו יוטמעו מערכי אנטנות בגודל של קצה אצבע אשר יפוזרו בכל צדדיו של המכשיר כך שיוכל לקלוט כל אות אשר משודר מכל כיוון וזווית והמכשיר יתאים עצמו לאות המתאים בדיוק עבור המשתמש בכל זמן נתון. ברמה הטכנית הרשתות החדשות יספקו 3 שינויים מרכזיים: השינוי הראשון יורגש במהירות העברת הנתונים. שינוי זה ישפיע על מהירות הגלישה, ההעלאה וההורדה של נתונים. בכדי לסבר את האוזן, סטנדרט המהירות הנהוג היום של רשת ה LTE (היא רשת דור 4) הוא 21MBP. לעומתו, הניסויים הראשונים מדברים כי הסטנדרט בדור ה 5 יהיה של כ 10GBPS. שמעתם טוב, פי 250 יותר מהיר מהרשת שלנו היום. השינוי השני שיורגש עם כניסתה של הרשת הינו משתנה הנקרא ״שיהוי״ ובלי לבלבל הרבה, משמעו שבמהלך העברת הנתונים לא יתקיימו עיכובים ומכאן שהרשתות יהיו יציבות בהרבה ממה שחווינו עד היום. והשינוי השלישי, ריבוי האנטנות במכשיר יתמודד טוב יותר עם חסימות של קליטת אותות ויאפשר רציפות בהעברת הנתונים אך ההשפעה המרכזית תהיה על כמות הרשתות המחוברות לרשת בזמן נתון.

עד כאן, מבוא לסלולר חלק א׳..

מה לכם ולכולנו ולדור ה 5 בסלולר ולמה זה משמעותי שהעברת הנתונים תהיה מהירה, יציבה ובו זמנית?

אנחנו רגילים לחשוב על מהירות גלישה כמשהו שמאפשר לנו לראות משחק כדורגל במחשב או להוריד סרטים בקלות אבל מהירות הגלישה, יציבות הרשת וכמות המכשירים המחוברים בו זמנית עומדת לייצר בעולם, לא פחות ממהפכה. מדוע? השינוי הזה ייצר את עידן החיבוריות התמידית, קישוריות בין מכשירים, חיבור בין בינה מלאכותית לבין חפצים שעד היום תפסנו אותם כדוממים, מה שאנו נוטים לקרוא לו IOT, ולדברים שעד ממש לאחרונה תפסנו אותם כמדע בדיוני.

קחו לדוגמא את המכונית האוטונומית, היא כבר קיימת נכון? טכנולוגיית ה 5G תאפשר למכונית האוטונומית לתקשר עם מכוניות אחרות בכביש ולקדם בטיחות ואפקטיביות נהיגה(הקטנת צריכת הדלק, התאמת תנאים סביבתיים לנוסע, מניעת פקקים ומידע על התנועה ועוד). שינויים דומים אנחנו צפויים לראות בתחום ה (VR(Virtual Reality כך רציפות השידור תסייע לנו לראות מציאות מדומה בהיקף של 360 מעלות מה שיעלה את הסיכוי שיתקיימו לצידנו מציאויות רבות שחלקן מלאכותיות. ויש את הדלת שתפתח איך שתתקרבו עם האוטו הביתה והמקרר שכבר מזמין מוצרים מהסופר וניתוח רפואי שיתקיים על ידי מומחים עולמיים ממרכז בקרה מרוחק בחולה מקומי. אתם מבינים איזה עולם יהיה כאן ב 2030?

אז למה השינויים בטכנולוגיה הסלולרית רלוונטיים למי שמנהלים אנשים בארגון ואיך הם ישפיעו על עולם העבודה העתידי ?

  1. היכולת לקבל ולהוביל שינוי והפעם השינוי הולך להיות אטומי כרוחב הפס ומהירות התנועה ברשת, כך יהיו מספר השינויים אותם נעבור והאינטרוולים בין שינוי לשינוי יצטמצמו באופן ניכר עד שהאמרה השחוקה כי ״השינוי הוא הקבוע״ יהיה משהו שנחיה אותו ולא רק נגיד אותו. אנחנו בכלל לא יכולים לתפוס באיזו מהירות יתעדכנו המערכות והגרסאות, אילו שפות תוכנה חדשות יצוצו חדשות לבקרים, באילו פלטפורמות נתנהל וכיצד יראו חיינו, לא כל שכן, הארגונים של העתיד יצטרכו להיות אלסטיים במבנה שלהם, בגמישות באופן ההעסקה שלהם, באופי ובהיקף התפקידים ובתגמול ובאחריות שלהם כלפי העובדים בהם, הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. כל אחד מאיתנו יידרש לאמץ שינוי במהירות וללא מאמץ אך אלו מאיתנו שיעסקו בניהול אנשים בארגון יהיו אחראים לתכנן אסטרטגית כל שינוי ולהטמיע אותו באפקטיביות כך שהפעילות לא תושפע כלל. ועל כן, אם יש יכולת שאנו חייבים להתחיל ללמוד אותה עוד היום, היא היכולת לקבל שינוי ולתווך אותה לשותפי התפקיד שלנו.
  2. משרות יעלמו ומשרות חדשות יווצרו- נטען כי הטכנולוגיה החדשה תייצר 3 מיליון משרות חדשות ברחבי העולם ותשפיע על 22 מיליון משרות ברחבי העולם, עולם העבודה העתידי יראה אחרת לחלוטין. כדי להבין כמה זה פסיכי, צריך להבין שרוב ההשקעה בטכנולוגיה מגיעה מקרנות ומשקיעים פרטיים, מה שאומר שאין כמעט נטל של פיתוח הטכנולוגיה על המדינה ומשלם המיסים מה שאמור להיטיב עם אזרחי העולם. כדי לסבר את האוזן, היקף התוצר הגלובאלי הגולמי בין השנים 2020-2035 צפוי להיות שווה ערך לתוצר של הכלכלה בהודו(שהיא השביעית בגודלה בעולם. עיקר הפעילות סביב הטכנולוגיה החדשה הכולל, מפעילי רשתות, חברות רכיבים ואלקטרוניקה, מפתחי תוכן ואפליקציות וכו' צפוי להיות כמובן בסין, ארה״ב, יפן, גרמניה, דרום קוריאה, צרפת ואנגליה. עדיין לא ברור מה ההשפעה הצפויה על עולם העבודה העתידי בישראל אך כאומת הסטארטאפים החלוצים בתחום הסייבר וה IoT, אין ספק שתהיה לישראל תרומה טכנולוגית חשובה. חשוב לזכור שהשינויים המג׳ורים הנוספים שעתידים להתרחב בתחום האוטומציה עתידים להעלים 800 מיליון משרות ברחבי העולם עד 2030. התוספת של 0.03% במשרות העולמיות והשגשוג הכלכלי ייצרו מציאות כלכלית ותעסוקתית אחרת, מה שאומר ש עולם העבודה העתידי יראה אחרת לגמרי. אך על זה בכתבה אחרת 🙂
  3. היכולות הנדרשות עומדות להיות מפוקסות ב:
    • טווח רחב של יכולות הקשורות לשימוש ״בענן״ ואבטחת מידע- כמות תעבורת הרשת שתעלה והחשיבות של אחסון המידע יצריכו שימוש גובר ורחב היקף באחסון ״ענן״. תעבורת הרשת שהולכת להשפיע על כל אלמנט בחיינו ממכוניות ועד למקרר בבית יוצרת חשיפה חסרת תקדים של חיינו בידיהם של מי שלו ההרשאה למידע זה ולטרור ועבריינות רשת. סייבר תהיה יכולת ההגנה החשובה ביותר של כל מדינה, ארגון ואדם.
    • Machine learning ואלגוריתמיקה בתחום הביג דאטה– כל חיינו יחלפו בתעבורת הרשת ובכדי להפיק מכך ערך יעלה הצורך בכורי מידע ואלגוריתמאים בכדי לנתח את המידע ולהוציא ממנו את התובנות לאופטימיזציה מקסימלית של חיינו.

    • פיתוח GPS– המוצרים הופכים לתבוניים יותר אך לא רק, הם נהיים ״לבישים״. כל חפץ במחיצתינו יכול להפוך באמצעות תכנון חדשני של IoT ל״אנושי״ ולשרת אותנו לא רק למטרה אותה הוא משמש. שוק ה GPS צפוי לעמוד בסוף 2019 על שווי של 3.5 מיליארד דולר.
    • הנדסת אלקטרוניקה– עד 2020 משוער כי יהיו כ 50 מיליארד מכשירים המחוברים לרשת סלולארית ברחבי העולם. המספרים רק ילכו ויגדלו וייצרו צורך במהנדסי אלקטרוניקה שיהפכו עוד ועוד מכשירים ״למחוברים״ ו״חכמים״. מהנדסי אלקטרוניקה יתמקדו בנפחי אחסון, צמצום גודל השבבים, אורך חיי הבטריה, צריכת החשמל והקטנת הקרינה המיננת.

רבים מאיתנו שמענו על כל היכולות האלו כבר מזה עשור אבל הבשלת הרשת החדשה היא שתאפשר לכל אלו ועוד שינוייים שאפילו לא העלינו בדעתנו, להפוך מתסריט הוליוודי למציאות.

הוספת המלצה

גלי תמצא לי