אסטרטגיות מנהיגות מהאישה הראשונה שקיבלה איתור גנרל

"בסוף, כולנו רוצים את הצוות הטוב והחזק ביותר אם הוא בנוי מגברים או מנשים"

 גנרל אן דנוודי היא האישה הראשונה שהגיעה לדרגת ארבעה כוכבים בצבא ובהיסטוריית השירות הצבאי של ארה"ב. דוונדי היא דור רביעי במשפחתה לשרת בצבא והשלישית להשיג את דרגת הקצונה.
אן אליזבת דאנוודי נולדה ב -14 בינואר 1953 בפורט בלוואר, וירג'יניה, וגדלה במשפחה צבאית. סבא רבא שלה היה הגנרל הנרי הריסון צ'ייס דנוודי ובוגר האקדמיה הצבאית האמריקאית בווסט פוינט. גם סבה וגם אביה בוגרי ווסט פוינט. אביה קיבל אות גבורה מיוחד על פעילותו במהלך מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה ומלחמת וייטנאם. אן מספרת שאבא שלה היה תמיד הגיבור שלה. מנהיג מצחיק, חכם, מצויד מדליות. מאוחר יותר בחיים, היא הבינה שהגיבורה האמיתית היא אמה וככל שתוכל להידמות לה כך תהיה מנהלת ומנהיגה טובה יותר וכך גדלה אן עם אבא שהוא מנטור רוחני לחיים ואמא שהיא ההתגשמות הפיזית- תעשי את הדבר הנכון מהסיבה הנכונה ותדאגי לאנשים.
דנוודי בוגרת תואר ראשון בחינוך גופני. בילדותה הייתה טום בויי, אהבה מאד ספורט וחלמה להיות מאמנת כושר. לא היה לה עניין רב בצבא אך לבסוף החליטה ללכת בעקבות משפחתה. היא הצטרפה לצבא בימיו הראשונים של המהפך בו נשים שולבו בחיילות ״הרגילים״ ולא בחיל נשים שעסק בעיקר בטבחות ובסיעוד. היא חשה אחריות גדולה להצדיק את המגמה החדשה ולהיות מפקדת טובה גם לגברים וגם לנשים. ״מעולם לא הסתכלתי על עצמי כאישה במדים. תמיד ראיתי עצמי כחיילת״ היא אמרה.
לאחר שסיימה תואר שני בלוגיסטיקה היא השתלבה בתפקידי פיקוד על מחלקת האחזקה של הצבא. היא הפכה למפקדת הראשונה של מחלקה בחיל האוויר והייתה הגנרלית הראשונה במלחמת המפרץ. אחד ההישגים העיקריים של דנוודי היה ניהול הפיקוד הלוגיסטי העולמי של הצבא הגדול בהיסטוריה המעסיק יותר מ 69,000 עובדים בכל ארה״ב וב 145 מדינות. היא הצליחה לנהל תקציב של 60 מיליארד דולר והיתה אחראית על חוזי שירותים בגובה כ -70 מיליארד דולר. היא הובילה את הטרנספורמציה ותהליכי ההתייעלות של ארגוני הלוגיסטיקה בצבא והייתה אחראית למחקר ופיתוח, ניהול שרשרת אספקה, מכירות לצבאות זרים וחובות אחרות. כמו כן ניהלה דנוודי את הפריסה מחדש של כוחות ארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה.
לאורך הקריירה מצאה אן, כי כולנו רוצים את הצוות הטוב והחזק ביותר, בין אם הוא מורכב מגברים או מנשים. האתלטים הטובים ביותר, הקלעים הטובים ביותר. היא מצאה שכשאת רצה יותר טוב מאחרים, כשאת בכושר טוב יותר מהם, הם לא מסתכלים עלייך ואומרים אנחנו לא רוצים אותך בצוות שלנו. הם אומרים ״וואוו! אנחנו רוצים אותך בצוות שלנו כיוון שאנחנו זקוקים לטובים ביותר״
בשנת 2008, הועמדה, דנוודי , על ידי הנשיא לשעבר ג 'ורג' בוש לאיתור גנרל ארבעה כוכבים.
 אחרי כמעט 38 שנים של שירות, דנוודי פרשה מהצבא בשנת 2012. בשנת 2015, היא הוציאה את ספרה, Higher standert: בו היא חולקת אסטרטגיות מנהיגות מהאישה הראשונה שקיבלה איתור גנרל. ספרה מדגיש שיעורי מנהיגות ויישומים שרכשה במהלך הקריירה שלה בצבא מסגן לדרגת גנרל. את ההקדמה לספר כתבה שריל סנברג.
 
כיום היא מכהנת כנשיא חברת First to Four- חברה לחונכות מנהיגותית ומכהנת גם במועצת המנהלים של מספר חברות.
 
אן מפרידה בין 3 סגנונות ניהול:
1. התומכים– המנהיגים האלו מאמינים בפוטנציאל שבאדם, הם משפיעים על פיתוח הקריירה, נלחמים, פותחים דלתות ומייצרים הזדמנויות לגדילה.
2. הפטרונים– כולנו מכירים אותם, אלו המנהלים שמאוימים מהכפופים להם מיכולותיהם ומאופיים.
3. המתנגדים– אלו שפשוט לא מחבבים אותך ולא רוצים אותך בצוות.
לדידה, כל המנהיגים יכולים להשתנות ולהמיר עצמם לתומכים אם רק יחוו את הצלחתכם, יכולותיכם, מחויבותכם, מסירותכם ומקצוענותכם.

אז איך גנרלים של ארבעה כוכבים יוצרים צוותים מוצלחים?

צבא ארה"ב ידוע במנהיגיו יוצאי הדופן- הערכים, עבודת הצוות ומשמעת הם לגמרי אבני היסוד ליצירת מנהיגות דינמית. בראיון שנערך עם דנוודי במגזין פורבס היא נשאלה על האטרטגיות הניהוליות שיוצרות צוותים עם ביצועים גבוהים.

המראיין: איזו עצה מנהיגותית היית נותן למנהל בפעם הראשונה?

גנרל אן דאנוודי: הייתי אומרת שלא משנה באיזו דרגה אתה, תן לכל חבר צוות להרגיש חשוב. לכל אחד יש משהו לתרום. ואם אתה יכול להביא את הטוב ביותר בכל אחד מחברי הצוות שלך אז הולך להיות לך צוות נהדר. זה ידרוש ממכם לתגמל התנהגות טובה. ולכן כשיש בצוות את אלו שביצועייהם חריגים מהסטנדרטים ועושים עבודה נהדרת- חובה עלייך להכיר בכך-מה שנהוג בחברה שלכם. לטפוח להם על הגב, ללחוץ את היד, לתת טי שירט, לתת בונוס, מה שזה לא יהיה.

והרי החלק הקשה יותר של המשוואה הוא כאשר יש לך אנשים שאינם עומדים בסטנדרטים, שגוררים את הקבוצה למטה, שהעבודה היומיומית מצריכה ממך להתמודד איתם יומיום ואז עלייך לקבל ייעוץ, לנסות לרתום אותם או כל דבר אחר בכדי לא לגרור את הקבוצה למטה. אני מאמינה שאנשים רוצים להיות חלק מארגון בעל ביצועים גבוהים, הם רוצים לעשות את ההבדל והם רוצים להיות מוערכים. וכך, כאשר אתה מזהה את האנשים האלה שלא מצליחים לזרוח, חשוב שתדע שהם רוצים להיות חלק מאלו שמקבלים את לחיצת היד ואת הטפיחה על הגב, אף אחד לא רוצה שיגידו שלו שהוא לא עושה עבודה טוֹבה. מניסיוני, זה הבסיס לבניית ארגונים בעלי ביצועים גבוהים- מהצוות הקטן ביותר לרמה הגבוהה ביותר.

המראיין: האם זה בא לך באופן טבעי לתת ביקורת בונה?

גנרל דאנוודי: אני חושבת שהשתפרתי בכל פעם שנתתי ביקורת. צריך לדעת שזה לא תמיד צריך להיות עימות, לפעמים זה רק עניין של למידה. לכולנו יש ״אזורים עיוורים״ שאנחנו לא תמיד יודעים שקיימים. זה לא חייב להעיד על סיום התהליך, ראיתי הרבה אנשים שמשתנים אם בגלל שהם לא ידעו או בגלל שהם חשים שאכזבו אתכם. אם אומרים לי שמאוכזבים ממני, זה בהחלט מזיז אותי ממקום הנוחות. לי זה עובד וזה לא חייב להוביל לדם רע אבל אם מי שמקבל פידבק כל כך חריף לא משתנה אז כניראה שלא אכפת לו.

מראיין: מדוע בחרת לקרוא לספר שלך, מנהיגות טובה יותר?

גנרל דאנוודי: ב -1975 הצטרפתי לחיל הנשיאות ולאחר כשנה החיל פורק. כשהחלטתי להישאר, פשוט הנחתי שכדי להצליח ולהיות מוערכת כאישה בעולם של גברים אני אצטרך לעבוד בסנדרטים גבריים וכך בדיוק עשיתי. כשהמשכתי בקריירה, גיליתי שכל המנהיגים הטובים שעבדתי איתם ושאני מכבדת, ומעולם לא עבדתי עבור אישה – לא התנהלו בתוך סטנדרטים גבריים אלא קבעו לעצמם יעדים גבוהים והם עודדו את הכפופים להם לעשות את אותו הדבר.

מראיין: זה היה עיקרון המנהיגות הראשון שלך?

גנרל דאנוודי: אני יכולה להגיד את זה היום בדיעבד. אני משווה אנשים שאינם עומדים בסטנדרטים או עולים על הסטנדרטים וכך אני יודעת אם יש לי עובד מצטיין או עובד בינוני. ואם יש לך צוות של עובדים בינוניים שהם בסדר עם זה, אז כניראה הולך להיות לכם צוות ממוצע. אבל אם יש לכם צוות של עובדים מצטיינים שמוכנים לעשות את הכי טוב עבור הארגון הולך להיות לכם צוות מנצח.

גלי תמצא לי